ניתוב להוויה לוגו ללא כיתוב

אמר שלמה המלך:

 

"בחכמה יבנה בית, בתבונה יתכנן ויבנה חדרים ובדעת ימלאו כל הון יקר" (משלי כ"ד)

לדעתי, החכמה הינה נקודת הגילוי הנמצאת במוחו של האדם. זה מתחיל ברעיון שעולה במוחו שממנו מתחילה ההתפתחות של כל אדם. אפשר לומר שהרעיון הוא אפילו התחלה של גילוי או אפילו מניע לגילוי. 

אני מאמינה שמערכת גוף האדם היא מערכת מאוד אינטליגנטית, רק שלפעמים בכל מיני מצבים ומכל מיני סיבות האדם לא תמיד מסוגל להיות קשוב במלא קשב למה שהמערכת הזו מספרת לו. אני לא מדברת על אינטלקטואל (ידען) אלא על אינטליגנציה (חכמה).

פ.מ. אלכסנדר, שחקן אוסטרלי שהיה ערני יותר לרמת האינטליגנציה הנמצאת בגוף האדם. נקודת המוצא בהתפתחות שלו הייתה ברעיון שהופיע עם שאלה שהובילה אותו לעסוק בגילויים על עצמו ובחקירתם, זאת מתוך מגמה לתת מענה למצוקתו. ניצוץ הגילוי היה כאשר לא מצא מענה אצל הרופא המטפל והבין שעליו לחפש את התשובה אצלו ובעצמו. 

"החונך לאדם דעת ומלמד אנוש בינה" (חז"ל)

הבינה היא רמה במוח האדם. 

הבינה זה השלב של חקירת הגילוי והתובנה המתקיימת מפעולת החקירה.

עם הניצוץ הראשוני של אלכסנדר לגילוי הוא החל בחקירת ההתנהגות שלו, חקירת השימוש שעשה בעצמו.

התובנה הראשונה שלו הייתה, ש'האדם הנורמלי בתרבות המערבית בעידן התעשייתי' מביא אותו להגיב יותר בצורה אוטומטית ואף אינסטינקטיבית – תגובה לא שקולה (בדומה לחיה). הוא זיהה זאת בסוף המאה ה19 וכתב בספריו:

"מצב הציוויליזציה כיום, אשר מחייבת התאמה בלתי פוסקת לסביבה המשתנה במהירות, כוון שימוש בלתי שקול ואינסטינקטיבי שמספיק לצרכי החתול והכלב אינו נותן מענה לצרכי האדם"

תוך כדי העיסוק בגילויים ובחקירתם ע"י תצפיות והתבוננות מתמשכת מלווה בסקרנות ובנחישות, אלכסנדר פיתח שיטה המאמנת לשינוי תגובה בהתאם למציאות המשתנה, מתגובה אוטומטית, אינסטינקטיבית /מורגלת ולא מתאימה ל'תגובה מודעת שקולה'. כפי שמגדיר זאת מאיר עמית בספרו 'שינוי ממעלה שניה' "תגובה כזו תתרחש לאחר מתן זמן לשיקול דעת ולבחירה מתוך מאגר קיים."

אלכסנדר דיבר על הדברים האלו לפני למעלה ממאה שנים בתייחס לעידן התעשייתי,דבריו תקפים עוד יותר בעידן בו אנו חיים, העידן הטכנולוגי, עידן שבו מפחתחים את הבינה המלכותית, התפתחות שיכולה להיטיב אך יכולה בקלות להוביל לאיבוד האנושיות שבאדם.

יכולת הבחירה ויכולת הדיבור הן הקיימות באדם ומבדלת אותו מהחיה. יכולות המאפשרות לאדם להגיב יותר מרמת הבינה האנושית שבו.

בקבלה מתייחסים למילה דעת גם כאל חיבור – "והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד…" (בראשית ד פסוק א) 

ואולי החיבור הוא גם החיבור לעצמו?

בתוך תהליך הלמידה שלנו  בקורס להכשרת מורים אנחנו לומדים את עצמנו על עצמנו זהו תהליך של חיבור לאני שלנו. חלק מהתובנות שלי מתהליך זה ומניסיון החיים, אני מבינה שידע מצטבר באדם מכל מיני כוונים. יש ידע הנרכש ללא חקירה וזה נאסף במוח – זהו ידע שכלתני, יש ידע הנרכש כתוצאה מחקירה ופיתוח וזהו ידע שתורם להתפתחות של האדם ויש גם ידע שנרכש דרך החוויות זהו ידע חוויתי.

מה שמאפיין את לימוד השיטה שאותה פיתח פ.מ. אלכסנדר הוא הלמידה החווייתית המלווה גם במילים (חשיבה) וגם בפעולה פיזית של תנועה ומגע מאוד ייחודי שבאמצעותם אנו מקבלים מידע מהתלמיד משקפים לו ומעבירים אליו מידע חוויתי חדש – מוחשי, מעשי.  

האדם מגיב מתוך ידע, השאלה אם מגיב מתוך ידע קדום שהתקבע אצלו? או מתוך ידע חוויתי? או מתוך ידע נרכש? או מתוך ידע חדש שמתגלה ומתפתח בתוכו, תוך כדי החיים ובהתאם למציאות המשתנה… את הידע הזה מגלה, מפתח וממש התלמיד באורח חייו. פ.מ. אלכסנדר קרא לזה "חשיבה תוך כדי פעולה".

 בדעת יש גם את הטוב וגם את הרע כלומר את אפשרות הבחירה. כאשר לומד האדם להגיב  מתוך הדעת תוך כדי שהוא קשוב לאותו ידע מקורי חוויתי שמתקבל ממערכת החושים שלו, הוא פועל יותר מתוך שיקול דעת (פחות מתוך אוטומט) וככה יש סיכוי שהבחירה שלו תהיה מתאימה ומוצלחת יותר.

לסיכום:

פ.מ. אלכסנדר 

בחכמה גילה את השיבוש שעושה האדם בעצמו, 

בבינה חקר ופיתח שיטה לשיפור השימוש שעשה בעצמו, 

בדעת מימש ויישם אותה באורך חייו והספיק אף להעביר אותו הלאה לדורות הבאים לבוא…

שולמית צ'ייקובסקי

אהבתם? שתפו ברשתות החברתיות

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
דילוג לתוכן