הֶרְגֵּלִים
"עמי הציביליזציה חייבים להבין את הערך של מורשתם, התוצר של תהליך האבולוציה הארוך, שיאפשר להם למשול בשימוש במנגנונים הפיזיים של עצמם. ניצחון זה לא יושג תוך שינה / בטראנס / בשיתוק / הרדמה, אלא תוך ערנות בהירה, פקוחת עיניים, שקולה ומכוונת ותוך הבנת האפשרויות הנהדרות הגלומות באנושות, המורשת הנשגבת של מח מודע." (פרדריק מאטיאס אלכסנדר)
בזמננו, רבים הם התחומים, מאמנים, מרצים, מדענים, פסיכולוגים אשר מדברים על הרגלים. הרגלי שינה, הרגלי אכילה, הרגלי המדיה, הרגלי דיבור, כמעט כל דבר בהתנהלות של האדם סביב הרגלים. כפי שכבר נאמר, הרגלי התנהגות.
עברו מעל 120 שנה מאז פגש פ"מ אלכסנדר את כוחו של ההרגל ועד כמה הוא משפיע על ההתנהגות שלנו ועל השימוש שאנו עושים בעצמנו ולמעשה על אורח החיים שאנו מנהלים.
הוא גילה זאת בעולם המודרני, בתרבות המערבית בעידן התעשייתי.
הנושא תקף עוד יותר בעידן בו אנו חיים, העידן הטכנולוגי. אנחנו חיים בסביבה מלאה בגירויים והאדם מטבעו בנוי להגיב לכל גירוי. אלכסנדר זיהה שהרבה מתגובות אלו הופכות להיות תגובות מורגלות שחלקן מטיבות עימנו וחלקן מזיקות לנו. גילוי זה היה גילוי משמעותי מאוד והיה חלק מסדרת הגילויים שגילה על עצמו בזמן שפיתח טכניקה לשיפור השימוש.
בספרו השימוש בעצמי כתב: "אמונה רווחת היא, שאם רק יאמרו לנו מה לעשות כדי לתקן את הדרך השגויה בה אנחנו עושים משהו, נוכל לעשות זאת, אם אנחנו מרגישים שאנחנו עושים זאת, הכל כשורה. אך כל ניסיוני מוכיח שאין זו אלא אשליה."
כבר כתבו בעבר ועוד יכתבו בעתיד רבות על שיטת אלכסנדר אך אם רוצים לכמת ל4 מילים אז ניתן לומר כי הטכניקה עוסקת באימון מעשי לשינוי תגובה.
מאיר עמית כותב בספרו 'שינוי ממעלה שניה' על ארבע רמות תגובה:
"תגובה רפלקסיבית/ראשונית…
תגובה מורגלת/ אינסטינקטיבית..
תוגבה ספונטנית..
ותגובה מודעת שקולה…
כשהתגובה שלנו מושפעת ברובה ממידע חושי חדש, היא קרה, שכלתנית ולא אנושית. כשהתגובה שלנו מורכבת ברובה מרגשות, היא חמה מידי עד כדי כווייה. לכן איזון מתאים בין שכל לרגש נותן תגובה אנושית."
מניסיוני, לאדם נטייה טבעית לחזור להרגלים שלו, זהו כוחו של ההרגל. לכן מחייב רצון ואימון מעשי ממושך אם רוצים לממש שינוי.
פטריק מקדונלד, שהיה תלמידו וממשיך דרכו של אלכסנדר, קרא לזה "הכרה בכוחו של ההרגל" והציג זאת בספרו "טכניקת אלכסנדר כפי שאני רואה אותה", כאחד מחמשת הרעיונות הבסיסיים של טכניקת אלכסנדר.
Over doing, הינו מושג מעולם המושגים שאלכסנדר השתמש בהם במהלך הגילויים והתצפיות שלו על עצמו כפרט ועל ההתנהגות האנושית ככלל. את הטכניקה פיתח בתקופת התפר בה האנושות האיצה את התפתחותה בתחום התעשיה, והייתה בתחילת התפתחותה בתחום הטכנולוגיה והמידע התקשורתי – טכנולוגיה אלקטרומכנית. תקופה בה נתנו מעמד מאוד גבוה לידע ולקדמה, מה שהעמיד את האדם ה'נורמלי' במצב שהוא רץ אל המטרות רק כדי להדביק את הקצב מבלי להבחין מה קורה לו בדרך אל המטרה.
מצב זה בעידן התעשייתי, עפ"י פ.מ. אלכסנדר, מגביר את הנטייה של האדם המודרני בתרבות המערבית וכיום אף בתרבות המזרח, לעודף מוטיבציה ולעשיית יתר. התנהגות היוצרת עודף מתח בשרירי הצוואר, הגורם לשיבוש השימוש שעושה האדם בעצמו.
ככל שהקדמה מתפתחת כך כמעט כל אדם "נורמלי" נכנס יותר למצב של עודף מוטיבציה אשר גוררת לעשיית ייתר וכך גוברת וגדלה ההתמכרות שלו לדבר. זה רק גדל וגדל כמו כדור שלג וככל שהכדור גדל כך גוברת ההיגררות לעשיית ייתר. זה דומה לתיאור של התזונאים המתארים את הסוכר/פחמימה כסם החוקי, למתמכרים לעישון שלוקחים עוד סיגריה כדי להירגע, למכורים לקניות שנגררים לצרכנות ייתר, למכורים לסדר וניקיון (תופעת ה0cd ), למהמר הקזינו שניכנס לסיבוב אחד ומוצא עצמו כל הלילה בשולחן ההימורים ואף הלילה שאחריו. זה דומה גם למכורים למסכים הנייחים והניידים (תוכניות וסדרות טלוויזיה, משחקי מחשב, גלישות באתרים וברשתות החברתיות) שמלוים אותם בכל רגע נתון במהלך היום ועד לשעות הקטנות של הלילה, למכורים לספורט שלא מוכנים לוותר על הפעילות הגופנית שלהם גם ביום שהם סחוטים מיום עבודה ארוך ומפרך, ועוד.
למרות שמטרת הפיתוחים המדעים והקידמה מתוכננים להקל על האנושות. זה נראה שזה מייצר מצב הפוך המביא להחמרת המצב בשימוש שעושה האדם בעצמו.
בשיטת אלכסנדר אנחנו מתאמנים בהשהיה, רגע לשינוי כיוון המחשבה, רגע להנחיית כיוונים לגוף שלנו, רגע לתגובה אחרת ושונה מהמורגל/האוטומט, רגע של התחברות לאני שלנו ולצרכים שמתאימים יותר לנו ופחות לסביבה התובענית והמאיצה. אנו מתאמנים בהפחתה ולא בהוספה. אין ספק כי פעולת ההשהיה ו/או ההפחתה לא פשוטה בקצב המוטרף בו אנו חיים אבל בהחלט אפשרית. אלו אימונים המובילים לשיקום מנגנון הבקרה שבאדם.
לרוב, אנשים פונים לשינוי רק כאשר מופיעים סימפטומים שמגבילים אותם פיזית מלהמשיך למטרות שלהם באותו הקצב שהיו רגילים אליו.
שיטת אלכסנדר עוסקת בהרבה מעבר לטיפול בסימפטום, השיטה מטפלת בסיבה ולכן הסימפטומים המופיעים באדם מטופלים בדרך עקיפה. יתרה מזאת השיטה עוסקת אפילו במניעת חזרתם של תופעות, ו/או מניעת הופעתם מבעוד מועד.
*אדם 'נורמלי' – אדם המתנהל על פי נורמות חברתיות
לפני כעשרים שנה, מעט לפני שפגשתי את השיטה, הקשבתי להרצאה בנושא התמכרויות לסמים/ אלכוהול. זה היה במסגרת בית הספר בו למדה ביתי הבכורה. אותו מרצה פתח את השיחה בכך שהציג את שמו ומיד אמר "אני מכור". באותה שניה לא כ"כ הבנתי את האמירה ואף הופתעתי, אך עד מהרה הוא סיפר את סיפור חייו על ההתמכרות שלו לסמים, על תהליכי הגמילה ועל העובדה שלמרות שהוא ניגמל מהשימוש בסמים, הוא ממשיך במשך שנים וכחלק מתוכנית הגמילה שלו, להזכיר לעצמו בכל יום שהוא מכור לסמים והוא מתמודד עם הידיעה הזו יום יום כדי לא להיגרר שוב לשימוש בסם. זאת מתוך הידיעה כי אם אדם לא יכיר בעובדה שהוא מכור, לא יוכל להיגמל.
אפשר לומר על שיטת אלכסנדר כי זוהי שיטה הדומה לתוכנית גמילה. למעשה כמעט כל התמכרות מביאה לרמת מתח מיותר בגוף האדם. כאשר מפתח האדם ה'נורמלי' הרגלים, המעלים את רמת המתח השרירי בגופו, מתקבע בהם ואינו יוצר שינוי בהתאם למציאות המשתנה, הוא מפתח סוג של התמכרות לרמת מתח גבוהה ו/או לרמת אדרנלין גבוה ואף מרגיש שזה עושה עמו חסד.
לרוב ההרגל הופך להיות המצב ה"טבעי" שמרגיש כמצב "הנוח" כביכול, ופה למעשה מתקיימת ההטעיה, מופיעה הרגשה שגויה ולא מהימנה. מפה בקלות הופכים להיות עבדים של ההרגלים במקום למשול בהם.
כחלק מגילוייו הבין אלכסנדר כי לא ניתן לסמוך על ההרגשה שהיא למעשה הפירוש של התחושה, לפעמים נכונה ולפעמים לא, אפשר לומר שהיה זה המשבר הראשון בפיתוח הטכניקה וקרא לזה – " FALSE SENSORY EPRESIOATION "(הערכה תחושתית לא מהימנה). לכן האימונים בשיטת אלכסנדר עוסקים בין היתר גם בשיקום הערכת התחושה שתהפוך ליותר אמינה, ובשיפור הערנות החושית. כאשר האדם משפר את יכולת ההבחנה החושית שלו, הוא יכול להבחין מוקדם יותר בתגובות המורגלות כאשר אינן מתאימות. לרוב, רק כאשר מבחינים בתגובה המורגלת הלא רצויה ניתן להתחיל לבצע שינוי.
זה אולי נשמע קיצוני וצורם, העובדה שאני מעלה בקנה אחד את דוגמת ההתמכרות לסמים אל מול ההתמכרות להרגלים שלנו, וכמובן שבאופן יחסי הסמים/אלכוהול גורמים לנזקים קשים יותר ומהירים יותר, אבל כאשר האדם מתמכר להרגלים שגורמים לו נזקים והוא אינו מבחין בהם, אזי בטווח הארוך התוצאות מדברות בעד עצמן.
בספרו 'מורשתו הנעלה של האדם' כתב אלכסנדר:
"עמי הציביליזציה חייבים להבין את הערך של מורשתם, התוצר של תהליך האבולוציה הארוך, שיאפשר להם למשול בשימוש במנגנונים הפיזיים של עצמם. ניצחון זה לא יושג תוך שינה/בטראנס/בשיתוק/ הרדמה, אלא תוך ערנות בהירה, פקוחת עיניים, שקולה ומכוונת ותוך הבנת האפשרויות הנהדרות הגלומות באנושות, המורשת הנשגבת של מח מודע."
בשיטת אלכסנדר אנו מעדנים ומפתחים את הערנות החושית שלנו, וזאת באמצעות טכניקה מעשית המאמנת את האדם לבצע שינו בתגובה לגירוי, בהתנהלות היומיומית ותוך כדי פעולה, מתגובה מורגלת שלא מתאימה לתגובה מודעת שקולה בהתאם למציאות המשתנה.
נכון לימינו, כבר מציעים סוגים רבים של תוכניות גמילה נקודתיים כגון: גמילה מפחמימות, גמילה מעישון, גמילה מגלוטן, גמילה מאלכוהול, גמילה מסמים, סדנת גמילה ממסכים ועוד. עם הטכניקה יכולה לבחור כל אדם לגלות מבעוד מועד את ההיגררות שלו למצב התמכרותי, כמו כן אימונים בטכניקת אלכסנדר יכולים להוות כלי נוסף המהווה עוגן ותמיכה לכל אותם מכורים המתקשים בתוך תהליך הגמילה הנקודתי. מתקיים פה תהליך של חינוך מחדש.