וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי?

החלק היצירתי של כל אדם ואדם זה היכולת שלו לחקור את עצמו על עצמו. העיסוק בשיטת אלכסנדר מבוסס על חקירה וגילויים עצמיים.

האני הוא החלק שבאדם אתו הוא מנהל עצמו (כולל את עצמותיו וכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו). לאני שלנו יש את היכולת ללמוד, לחקור ולדעת את עצמנו על עצמנו. בשיטת אלכסנדר זה נעשה דרך חוויה חושית. באמצעות הטכניקה לומדים בין הייתר לעדן את ההבחנה החושית שלנו עם דגש על חוש המישוש. זה פועל בשתי ערוצים מקבילים מגע קל והנחיות מילוליות מכוונות. פעולה פיזית המאפשרת זרימה משופרת ותקינה של החיוניות אל מערכת הבקרה שבאדם. פעולה מתחדשת, בה מנתבים את החיוניות בערוצים ובמעברים לא מוכרים אל חוויה חדשה.

הרך הנולד מתחיל את גילוייו כבר במגע הראשון עם אויר העולם דרך מערכת החושים שלו. בשלב מסוים כשמתחיל לדבר כבר בשנותיו הראשונות מגלה את המילה אני ואיתה הוא מתפתח.

האני מופיע כאשר מגלה האדם את הקשר בין הפעולה הפיזית, הפעולה המחשבתית והרצון הקיים באדם.

היכולת שלנו כהורים/מחנכים לאפשר לו בגילוייו ופחות להפריע. (מי מאתנו, לא פעם, איבד את סבלנותו מתוך רצון לרוץ אל המטרות ולא אפשר לילד הקטן מסביבו לבצע את פעולותיו בדרכו שלו?? או מי מאתנו לא מנע מין הילד הגדול לבצע משימות מאתגרות ו/או להיחשף למצבים מסוימים רק מתוך דאגה או רצון להגן או מתוך דעות קדומות המקובעות אצלנו?..).

לאני של האדם התבוני יש את היכולת לנהל את כוחו של ההרגל (הרגל, שעל פי שיטת אלכסנדר, התפתח לרוב כתוצאה מחינוך) וזה מתקיים בזכות יכולת הבחירה ויכולת הדיבור שיש באדם בשונה מבעלי חיים.

אלכסנדר בחקירותיו, התבונן בעצמו במראות  ולא מתוך נרקיסיסטיות אלא מתוך רצון לגלות את השגוי בשימוש שלו בעצמו. מפה דרכו הייתה ארוכה עד אשר הגיע לתובנות כי למעשה פיתח וגילה שיטה מנטלית שעובדת בו זמנית על הגוף, נפש ורוח. לכן הפונים אל שיטת אלכסנדר ומשלבים אותה באורח חייהם, עוסקים בגילויים עצמיים ומפתחים יכולת לענות לשאלה : " וכשאני לעצמי מה אני? "

האני של כל אדם נימצא בו מיום היוולדו/בריאתו, האדם מגלה ומטפח אותו לאורך חייו.

חשוב לזכור: "האדם שתבלה אתו הכי הרבה זמן בחייך, הוא אתה, השתדל להפוך את עצמך לכמה שיותר מעניין."