חִנּוּךְ מֵחָדָשׁ
הלדוס האקסלי, הסופר הבריטי שהיה גם תלמידו של פ"מ אלכסנדר, כתב בנוגע לחינוך:
" חינוך אפשרי משום שהגוף הוא מכונה. חינוך הוא גיבוש של הרגלים, החלת סדר מלאכותי על הסדר הטבעי של הגוף, כך שפעולות שבתחילה דרשו מאמץ מודע הופכות עם הזמן לבלתי מודעות ומכניות. "
פ"מ אלכסנדר מוסיף לדבריו בנוגע לחנוך מחדש:
" חינוך מחדש אפשרי משום שהגוף הוא מכונה. חינוך מחדש הוא גיבוש של הרגלים חדשים ונכונים, החלת סדר מלאכותי מתוקן על הסדר הטבעי של הגוף, כך שפעולות שבתחילה דרשו מאמץ מודע הופכות עם הזמן לבלתי מודעות ומכניות. "
מהירות התגובה
על דבר אחד אני מניחה שיסכמו איתי הורים השולחים את ילדיהם למסגרות החינוך הקונבנציונלי, המערכות מחנכות ל"מצויינות" ! חינוך המוביל להישגיות שמביא אתו תחרות וזה לרוב גורר את התלמיד למצב של כוחניות או תסכול. אם נוסיף לזה את ההתפתחות הטכנולוגית המהירה וההתנהלות החברתית המאופיינת בריבוי רשתות התקשורת המחייבות תגובה מהירה, נקבל מתכון מושלם לשיבוש השימוש שעושה האדם בעצמו. הקידמה הטכנולוגית מצד אחד מיעלת רווחיות (כסף) ע"י צמצום כוח אדם ומצד שני משבשת את רמת השרות והופכת את הלקוח לנותן השרות בעצמו. התנהלות זו צוברת תאוצה כל כך מהירה עד שיצרה מצב של חוסר אונים נוראי לבני גיל הזהב ואף לצעירים יותר. מצב המייצר באדם תגובות לגירויים יותר מתוך התקצרות והתכווצות ופחות מתוך רווחה פנימית. תגובות מורגלות אשר לא מקצות זמן ו/או מקום לשיקול הדעת. העולם התפתח וממשיך להתפתח בצורה כזו שנותנים יותר מעמד לידע, להישגים, לתארים, לחומר, לכסף, ופחות לצרכים הבסיסיים של האדם עצמו.
אין בדברים הנ"ל כדי לשלול השגים, תחרות, מצויינות והשגת מטרות אלא שחשוב להבחין מוקדם יותר מה קורה איתנו בדרך אל המטרה.
ומה קורה איתכם ?
" תיקון העולם משמעו תיקון החינוך " (יאנוש קורצ'ק).
אלכסנדר למעשה פיתח טכניקה שבעיקרון הכללי שלה עוסקת בשיקום השימוש במנגנוני הבקרה והפיקוד הראשוני שבאדם. הוא יצק את המושג חינוך מחדש לאחר שגילה כי לאדם יש גם את היכולת לשקם את אשר השתבש. הוא התייחס בעיקר לשיבוש שנוצר עקב מהירות התפתחות הציוויליזציה בעולם המודרני, בתרבות המערבית, בעידן התעשייתי. כאשר דיבר על חינוך מחדש, פיתח פ"מ אלכסנדר את ה'אמצעים שבעזרתם' יוכל האדם לחיות יותר ברווחה פנימית עם עצמו בתוך כל התהליך המואץ של חידושים ושינויים בתקופתו, במאה העשרים, וזה אכן תקף עוד יותר במאה ה – 21. מצב שהוביל את האדם לפתח הרגלים שגויים שהפכו לאינסטינקטים ואף לתורשתיים. בספרו מורשתו הנעלה של האדם כתב:
"מנגנוני בקרה מודעים חיוניים להתקדמות ולהתפתחות הרצויות של האדם לכוון רמות אבולוציוניות גבוהות יותר. כך יוכל האדם לשמר את התפקוד של האורגניזם הפיזי והמנטלי שלו ברמת חיוניות שדרושה בציוויליזציה שבה קיים צורך בכושר הסתגלות לסביבה המשתנה במהירות וללא הרף וביכולת לראות ולתפוס רעיונות חדשים".
בחינוך מחדש עוברים תהליך בו אנו משילים מעלינו הרגלים לא רצויים ו/או לא מתאימים ומפתחים הרגלי התנהגות חדשים, שקולים ומודעים המתאימים יותר למציאות המשתנה בתהליך ההתפתחות המהירה בסביבתנו.
תנוחת הילדים לפני חינוך מחדש
למידה חווייתית ללא מחברות, ללא שיעורי בית, ללא מבחנים ...
תנוחת הילדים לפני חינוך מחדש
למידה חוויתית ללא מחברות, ללא שיעורי בית ללא מבחנים ...
"ויפה שעה אחת קודם"
אמנם פונים רבים מגיעים אל השיטה בגלל מצוקות ובעיות רפואיות שונות ואף מתקבלות תוצאות ריפוי נפלאות, אך השיטה עוסקת בעיקר במניעה, וזאת ע"י חינוך מחדש. מתקיים פה תהליך של מעבר "מן הידוע אל הבלתי ידוע" כאשר הידוע זה המוכר/המורגל השגוי, והבלתי ידוע זה החדש – תגובה מודעת שקולה. "זהו, אם כן, תהליך הנאמן לעיקרון של כל צמיחה והתפתחות אנושית". (פ"מ אלכסנדר – השימוש בעצמי).
"החינוך איננו בבחינת הכנה לחיים, אלא החיים עצמם" – אמר ג'ון דיואי, פסיכולוג ופילוסוף של החינוך. כך גם ניתן לומר על שיטת אלכסנדר. דיואי, שהיה תלמידו של פ"מ אלכסנדר וחסיד השיטה, כתב הקדמות לשלושת ספריו של פ"מ אלכסנדר. במבוא לספר השני של אלכסנדר 'בקרה מודעת ובונה של היחיד' כתב דיואי:
" דומני שמעולם לא הייתה מודעות גבוהה כל כך לכישלון האמצעים החיצוניים להביא מרפא לאדם כפי שיש היום. אך אין די בהטפה לצורך לחזור אל האדם היחיד, שרק בכוחו להוביל את האנושות ואת החברה בכללותה להישגים. חייבים גם למצוא מהו המהלך המסוים שיאפשר לאדם לבצע את המשימה הכבירה הזאת. הדבר החיוני הזה הוא בדיוק מה שאלכסנדר הצליח להשיג. אמנם בתחילה לא היה יכול להגיע לתגליתו וגם לא היה יכול לשכלל את מהלך עבודתו, אלא בטיפול במבוגרים בעלי קואורדינציה לקויה. אך יש לזכור כי הטכניקה שלו ביסודה לא נועדה לריפוי אלא למניעה. ולכן יישומה העיקרי הוא דווקא אצל הצעירים, כדי שמוקדם ככל האפשר בחייהם יוכלו לרכוש הערכה אמינה של תחושותיהם ואמת מידה נכונה לשיפוט עצמי. רבים מבני הדור הצעיר יזכו בקואורדינציה טובה וישלטו בתגובותיהם מתוך מודעות. יהיו אלה אנשים בעלי איזון פסיכו-פיזי נאות העומדים איתן על רגליהם ומתמודדים עם פגעי החיים ועם חוסר הוודאות סביבם לא מתוך פחד בלבול וייאוש, אלא מתוך התלהבות, בטחון ואושר."
טכניקת אלכסנדר עוסקת בגילויים עצמיים, התלמיד לומד את עצמו על עצמו. אנו מתאמנים ומאמנים בניתוב להוויה. כאשר אנו מגלים מתהווה בנו משהו חדש ולצורך הגילוי משתמשים בטכניקה לחידוש הזרימה בגוף האדם ע"י פעולה פסיכופיזית המשלבת פעולה שרירית ומחשבתית בו זמנית.