צִיוִוילִיזַצְיָה
"המגע של הבושמניים עם האדם הלבן החל במאה ה-17. לפי מחקרים גנטיים בכרומוזום Y נמצא כי אוכלוסיית הבושמניים היא אחת האוכלוסיות האנושיות העתיקות בעולם… (ויקיפדיה)
במחקר שפורסם במרץ 2011, האנתרופולוגית ברנה האן ועמיתיה מצאו כי הבושמניים, הם הקבוצות האנושיות המגוונות ביותר מבחינה גנטית. רמה גבוהה זו של מגוון גנטי מרמזת על מקורם של אוכלוסיות אלו בפיצול הראשון של בני אדם מודרניים אנטומית" (האדם המודרני – התבוני, החושב)
דנדן בולוטין 'ממסע אחר' כותב עליהם במאמר 'עקשנות של אנשים עדינים' :
"הבושמניים, יותר מכל חברה אנושית אחרת שפגשתי, חיים באיזון מושלם עם הטבע. הם אינם מנסים להשתלט עליו, אלא משתלבים בו.
זמן קצר לאחר שקיבלה נמיביה את עצמאותה, במארס 1990, הוכרז חבל בושמנלנד כאוטונומיה, ובפני הבושמניים עמדו שתי אפשרויות: להכריז על האזור כשמורת טבע ולהפוך אותה לגורם משיכה לתיירות אקולוגית, או לתת לאזור לעבור תהליך פיתוח שיביא אותם למאה ה־20. כמו שבטים רבים אחרים, בחרו הבושמניים באפשרות השנייה."
ב1999, היה המפגש הראשון שלי עם שבט הבושמניים דרך צילומים של בני השבט במגזין אוסטרלי. התחברתי מיד לדמויות והרגשתי צורך לצייר אותם.
אפשר היה לראות בהבעת פניה של הצעירונת "מביטה אל העולם" ספק תוהה, ספק טרודה – מה קורה?


לעומת הצעירונת, פגשתי את הגברת הבוגרת יותר, מלאת חיוניות ו"שמחת חיים". היא כבר למודת ניסיון, היא שמחה על הקידמה ומקבלת בברכה את המבקרים מהתרבות המערבית. יושבת לה בנחת ביחד עם המקל – לוכד הנחשים. ממתינה לאתגרי החיים שבתנאים הקיימים לה.
אני שואלת את השאלה – האמנם נסיגה אל המצב הקודם זהו הפתרון?
1910 – אחרי כ20 שנות של מחקר ופתוח, פ"מ אלכסנדר פותח בפרק העוסק בסוגייה זו– "מתנאים פרימיטיביים אל הצרכים הנוכחיים" בכתיבת ספרו הראשון "מורשתו הנעלה של האדם" הוא מסכם את הפרק במילים הבאות:
"אפילו בתיאור קצר זה של תולדות האדם אפשר להבחין בנטייה אחת בולטת במיוחד – הנטייה להתקדם. כאשר חוטר ראשון זה מן הזן הדומיננטי החל לפתח יכולות תבוניות חדשות, נוצרה צורה חדשה שהייתה חייבת או להתקדם או לגווע. כנגד האטביזם חייבת לבוא ריאקציה של כוחות המיינד, וריאקציה היא צורה של אטביזם. חזרה כלשהי לתנאים הקדומים לא תוכל להעשיר את הידע שלנו אודות סוד מעיינות החיים או לסייע לנו בגיבוש חוקי העולם, שאם רק נבין אותם, כך אנו מקווים, נוכל אולי לשלוט בנתיב ההתפתחות העתידי.
הפוטנציאל הפיזי, המנטלי והרוחני של האדם גדול מכפי ששיערנו אי פעם,
ואולי גדול ממה שהמיינד האנושי במצבו האבולוציוני הנוכחי מסוגל להבין. המשבר העולמי הנוכחי ללא ספק מספק לנו די עדויות לכך שהתהליכים המוכרים כציוויליזציה וחינוך, לבדם, לא יאפשרו לנו להגיע אל מורשתנו הנעלה – השליטה המלאה בפוטנציאל הגנוז שלנו. אחד הרעיונות המופרכים המדהימים ביותר של המחשבה האנושית הוא הניסיון ליזום רפורמות מהירות ונרחבות בתחום הדתי, המוסרי, החברתי, הפוליטי, החינוכי והתעשייתי, בשעה שהאנשים שבעזרתם אותן רפורמות אמורות להפוך למעשיות וליעילות נשארים תלויים בהנחיה לא מודעת, על כל המשתמע מכך…
כי במיינד של האדם חבוי סוד יכולתו להתנגד, לכבוש ובסופו של דבר למשול בנסיבות חייו, ורק על ידי גילוי סוד זה הוא יוכל אי פעם לממש באופן מלא את המצב המושלם של 'נפש בריאה בגוף בריא'."
במילים פשוטות, לאדם המודרני אין שום בעיה עם הקידמה, נהפוך הוא, זה טבוע בו. הבעייתיות מתקיימת מעצם הכמות והמהירות – "החיפזון מן השטן", מהירות הגורמת לאדם לרוץ אל המטרות מבלי להבחין מה קורה לו בדרך אל המטרה. כמות הגירויים ומהירות ההתפתחות המייצרת תגובות מורגלות שגויות, שהופכות להיות אינסטינקטיביות / אוטומטיות ולא מודעות. גילוי זה גרם לפ"מ אלכסנדר לפתח טכניקה ל "תגובה מודעת שקולה" בהתאם למציאות המשתנה. טכניקה המאפשרת לו לאדם המודרני (התבוני החושב), להשתלב בתוך הקידמה עם כמה שפחות שיבוש בשימוש שעושה בעצמו ולחיות באיזון מתון עם הסביבה המשתנה.